Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ktouboth
Daf 88b
אֵינָהּ תּוֹבַעַת כְּתוּבָּתָהּ — אֵין יוֹרְשִׁין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ. וְקָמִיפַּלְגִי בִּפְלוּגְתָּא דְּחָנָן וּבְנֵי כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים. דִּתְנַן: מִי שֶׁהָלַךְ לִמְדִינַת הַיָּם וְאִשְׁתּוֹ תּוֹבַעַת מְזוֹנוֹת, חָנָן אוֹמֵר: תִּשָּׁבַע בַּסּוֹף, וְלֹא תִּשָּׁבַע בַּתְּחִלָּה.
Traduction
If she does not claim her marriage contract, the heirs do not administer an oath to her. And they disagree with regard to the issue that is the subject of the dispute of Ḥanan and the sons of the High Priests, as we learned in a mishna (104b): With regard to one who went to a country overseas and his wife claims money for sustenance, Ḥanan says: She takes an oath at the conclusion, when she comes to claim her marriage contract, that her husband did not leave her with any money and that she took from his estate only what she needed for her sustenance. And she does not take an oath at the beginning, when she takes the allowance for her sustenance from his estate.
Rachi non traduit
אינה תובעת כתובתה אין היורשין משביעין אותה. משום שבועת אפוטרופסת דהויא לה אפוטרופוס שמינהו אבי יתומים וס''ל לא ישבע כאבא שאול דאמר חילוף הדברים וטעמייהו מפרש בגיטין בפרק הניזקין רבנן סברי מינוהו בית דין לא ישבע דא''כ מימנע ולא הוי אפוטרופוס הואיל וחשדינן ליה אבל מינהו אבי יתומים לא מימנע דאי לאו דה''ל הנאה מיניה בחייו לא הוה מימני ליה ואבא שאול סבר מינהו אבי יתומים אי ידע דמשבעי ליה מימנע ולא הוי אפוטרופוס אבל מינוהו בית דין אע''ג דידע דמשבעי לי' לא מימנע דחשיבותא הוא לגביה דמהימן להו לבי דינא:
תשבע בסוף. כשתתאלמן או תתגרש ותתבע כתובה תשבע שלא עיכבה בידה משל בעלה כלום:
בתחילה. בפיסוק מזונות:
נֶחְלְקוּ עָלָיו בְּנֵי כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וְאָמְרוּ: תִּשָּׁבַע בַּתְּחִלָּה וּבַסּוֹף. רַבִּי שִׁמְעוֹן כְּחָנָן, רַבָּנַן כִּבְנֵי כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים.
Traduction
The mishna continues: The sons of the High Priests disagreed with him, and said: She takes an oath that her husband did not leave her any money at the beginning, when she comes to take money for sustenance, and at the conclusion, when she comes to claim her marriage contract. Rabbi Yirmeya suggests: Rabbi Shimon holds like Ḥanan, that she takes an oath only when she comes to collect her marriage contract. And the Rabbis, who disagree, hold like the sons of the High Priests, that she must also take an oath when she collects money for her sustenance.
מַתְקֵיף לַהּ רַב שֵׁשֶׁת: הַאי יוֹרְשִׁין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ? בֵּית דִּין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ מִיבְּעֵי לֵיהּ!
Traduction
Rav Sheshet objects to Rabbi Yirmeya’s statement: If the dispute is with regard to a woman who comes to collect money for her sustenance while her husband is away, why would the mishna employ this phrase: The heirs administer an oath to her? It should have said that the court administers an oath to her, as this oath would be administered by the court.
Rachi non traduit
האי יורשין וכו'. בתמיה [כיון דאנפרעת שלא בפניו קאי מאי לשון יורשין כאן] הרי הוא קיים:
Tossefoth non traduit
בית דין משביעין אותה מיבעי ליה. תימה אמאי לא משני סבר לה כדשמואל דאמר בפ' בתרא (לקמן כתובות קז.) אין פוסקין מזונות לאשת איש ומוקי לה לפלוגתא דחנן ובני כהנים גדולים כששמעו בו שמת ושפיר קתני ויורשין משביעין אותה וצ''ע:
אֶלָּא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת, אַהָא: הָלְכָה מִקֶּבֶר בַּעְלָהּ לְבֵית אָבִיהָ, אוֹ שֶׁחָזְרָה לְבֵית חָמִיהָ וְלֹא נַעֲשֵׂית אַפּוֹטְרוֹפְּיָא — אֵין הַיּוֹרְשִׁים מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ. וְאִם נַעֲשֵׂית אַפּוֹטְרוֹפְּיָא — יוֹרְשִׁין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ עַל הֶעָתִיד לָבֹא, וְאֵין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ עַל מַה שֶּׁעָבַר. וַאֲתָא רַבִּי שִׁמְעוֹן לְמֵימַר: כָּל זְמַן שֶׁתּוֹבַעַת כְּתוּבָּתָהּ — יוֹרְשִׁין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ, אֵינָהּ תּוֹבַעַת כְּתוּבָּתָהּ — אֵין הַיּוֹרְשִׁין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ.
Traduction
Rather, Rav Sheshet said that Rabbi Shimon’s statement is referring to this earlier mishna (86b): If a woman who was exempted from an oath by her husband went from her husband’s grave, immediately after her husband’s death, to her father’s house, without handling her late husband’s property, or in a case where she returned to her father-in-law’s house and did not become a steward, then the heirs cannot administer an oath to her with regard to her actions in their father’s lifetime. And if she became a steward, the heirs may administer an oath to her about the future, i.e., anything she did with the property after the death of her husband, but they cannot administer an oath to her with regard to what took place in the past, during her husband’s lifetime. And Rabbi Shimon came to say that whenever she claims her marriage contract the heirs can administer an oath to her, but if she does not claim her marriage contract, the heirs do not administer an oath to her.
Rachi non traduit
הלכה מקבר בעלה כו'. אשה שכתב לה בעלה נדר ושבועה אין לי ולא ליורשי עליך:
העתיד לבא. על שנתעסקה אחר מיתה דלאו מכח נכסי בעלה באה שבועה זו אלא מכח נכסי יתומים ונשבעת כדין אפוטרופוס כדתנן בשבועות (דף מה.) אלו נשבעין שלא בטענת ברי השותפין והאריסין והאפוטרופין:
אינה תובעת כתובתה אין היורשין משביעין אותה. משום שבועת אפוטרופסת דהויא לה אפוטרופוס שמינהו אבי יתומים וס''ל לא ישבע כאבא שאול דאמר חילוף הדברים וטעמייהו מפרש בגיטין בפרק הניזקין רבנן סברי מינוהו בית דין לא ישבע דא''כ מימנע ולא הוי אפוטרופוס הואיל וחשדינן ליה אבל מינהו אבי יתומים לא מימנע דאי לאו דה''ל הנאה מיניה בחייו לא הוה מימני ליה ואבא שאול סבר מינהו אבי יתומים אי ידע דמשבעי ליה מימנע ולא הוי אפוטרופוס אבל מינוהו בית דין אע''ג דידע דמשבעי לי' לא מימנע דחשיבותא הוא לגביה דמהימן להו לבי דינא: ה''ג ר''ש כאבא שאול ורבנן דמתני' כרבנן:
וְקָמִיפַּלְגִי בִּפְלוּגְתָּא דְּאַבָּא שָׁאוּל וְרַבָּנַן. דִּתְנַן: אַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁמִּינָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִים — יִשָּׁבַע. מִינּוּהוּ בֵּית דִּין — לֹא יִשָּׁבַע. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, חִילּוּף הַדְּבָרִים: מִינּוּהוּ בֵּית דִּין — יִשָּׁבַע, מִינָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִים — לֹא יִשָּׁבַע.
Traduction
Rav Sheshet explains: And they disagree with regard to the issue that is the subject of the dispute of Abba Shaul and the Rabbis, as we learned in a mishna (Gittin 52a): A steward who was appointed by the father of orphans to take care of their property must take an oath when the orphans come of age and he returns their property. He takes an oath that he did not appropriate anything for himself. If the court appointed him steward, he need not take an oath. The Sages exempted him from an oath so that people would not refrain from serving as stewards. Abba Shaul says: The matters are reversed. If the court appointed him, he must take an oath; if the father of orphans appointed him, he need not take an oath. It is an honor to be appointed steward by the court, and to receive this honor he would not mind being obligated to take an oath. If he was appointed by the father, it is clear that the father trusted him and relied on him.
Tossefoth non traduit
וקמיפלגי בפלוגתא דאבא שאול ורבנן. ומתני' כגון שמינה בעלה לאחר מיתה דבצווי ב''ד ליכא לאוקומא דאין מעמידין נשים אפוטרופסות כדאיתא בהנזקין (גיטין דף נב. ושם) ובממנה מעצמה ליכא לאוקומא דא''כ לכ''ע היורשין משביעין אותה דלא שייך ביה טעמא דמינהו אבי יתומים דאמרינן דאי משתבע ממנע ולא הוי אפוטרופוס והכא אנו רואין דמן הדין אין מעמידין אשה אפוטרופיא:

רַבִּי שִׁמְעוֹן כְּאַבָּא שָׁאוּל, וְרַבָּנַן כְּרַבָּנַן.
Traduction
Rav Sheshet completes his explanation: Rabbi Shimon holds in accordance with the opinion of Abba Shaul, as the woman is comparable to a steward appointed by the father of the orphans. Therefore, she cannot be compelled to take an oath about the future, unless she comes to claim her marriage contract. And the Rabbis here hold in accordance with the opinion of the Rabbis there, that a steward appointed by the father is obligated to take an oath.
Rachi non traduit
ה''ג ר''ש כאבא שאול ורבנן דמתני' כרבנן:
מַתְקֵיף לַהּ אַבָּיֵי: הַאי ''כָּל זְמַן שֶׁתּוֹבַעַת כְּתוּבָּתָהּ'' — אִם תּוֹבַעַת מִיבְּעֵי לֵיהּ!
Traduction
Abaye objects to Rav Sheshet’s statement: This phrase, that the heirs can administer an oath to her whenever she claims her marriage contract, is appropriate only if Rabbi Shimon is more stringent than the Rabbis, who exempt her from an oath in all cases. However, since according to Rav Sheshet his opinion is the more lenient one, he should have said: If she claims, meaning that she is required to take an oath only when she claims her marriage contract.
Rachi non traduit
האי כל זמן שתובעת. בתמיה הואיל ור''ש לקולא מאי כל זמן:
אם תובעת מיבעי ליה. אבל כל זמן משמע דשמעיה לת''ק דפטר לה משבועה אפי' תובעת כתובתה וא''ל איהו כ''ז שתובעת כתובתה לא תפטרנה:
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי, אַהָא: כָּתַב לָהּ ''נֶדֶר וּשְׁבוּעָה אֵין לִי עָלַיִךְ'' — אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעָהּ כּוּ'. ''נֶדֶר וּשְׁבוּעָה אֵין לִי, וְלֹא לְיוֹרְשַׁי, וְלֹא לַבָּאִים בִּרְשׁוּתִי, עָלַיִךְ, וְעַל יוֹרְשַׁיִךְ, וְעַל הַבָּאִין בִּרְשׁוּתִךְ'' — אֵין יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעָהּ לֹא הוּא, וְלֹא יוֹרְשָׁיו, וְלֹא הַבָּאִין בִּרְשׁוּתוֹ. לֹא הִיא, וְלֹא יוֹרְשֶׁיהָ, וְלֹא הַבָּאִין בִּרְשׁוּתָהּ. וַאֲתָא רַבִּי שִׁמְעוֹן לְמֵימַר: כָּל זְמַן שֶׁתּוֹבַעַת כְּתוּבָּתָהּ — יוֹרְשִׁין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ.
Traduction
Rather, Abaye said that Rabbi Shimon’s statement is referring to this clause of the mishna (86b): If the husband wrote for her: I do not have the right to administer a vow or an oath upon you, he cannot administer an oath to her. If he wrote: Neither I, nor my heirs, nor those who come on my authority have the right to administer a vow or an oath upon you, or upon your heirs, or upon those who come on your authority, he cannot administer an oath to her or them; not he, nor his heirs, nor those who come on his authority may administer an oath, not to her, nor her heirs, nor those who come on her authority. And Rabbi Shimon came to say that whenever she claims her marriage contract the heirs can administer an oath to her.
Rachi non traduit
אלא אמר אביי. ארישא פליג דאמר כתב לה נדר ושבועה כו' דפטורה מן השבועה אפי' כשנפרעת מן היתומים ואתא ר''ש למימר כל זמן שתובעת כתובתה מהן משביעין אותה כאבא שאול בן אימא מרים דאמר לעיל אבל מה אעשה שהרי אמרו הבא ליפרע מנכסי יתומין לא יפרע אלא בשבועה ופליגי רבנן עליה דאבא שאול ור''ש כאבא שאול ורבנן דמתני' כרבנן:
וְקָמִיפַּלְגִי בִּפְלוּגְתָּא דְּאַבָּא שָׁאוּל בֶּן אִימָּא מִרְיָם וְרַבָּנַן. רַבִּי שִׁמְעוֹן כְּאַבָּא שָׁאוּל, וְרַבָּנַן כְּרַבָּנַן.
Traduction
Abaye explains: And they disagree with regard to the issue that is the subject of the dispute of Abba Shaul ben Imma Miriam and the Rabbis. Rabbi Shimon holds in accordance with the opinion of Abba Shaul, that even if the husband exempted her from an oath she must still take an oath before she can collect from the property of orphans. And the Rabbis here hold in accordance with the opinion of the Rabbis there, that if he exempted her from all oaths she can collect payment without an oath.
מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: הָתִינַח כָּל זְמַן שֶׁתּוֹבַעַת כְּתוּבָּתָהּ. אֵינָהּ תּוֹבַעַת כְּתוּבָּתָהּ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
Traduction
Rav Pappa objects to this: This works out well in explaining Rabbi Shimon’s disagreement with the Rabbis, where he said that she must take an oath whenever she demands payment for her marriage contract. However, what can be said about the second part of Rabbi Shimon’s statement, where he speaks of one who does not demand payment for her marriage contract? According to Abaye’s explanation, that clause does not add or teach anything.
Rachi non traduit
הא תינח כל זמן שתובעת. אתא לאפוקי מדרבנן דאמרי אף משבועת היתומים פטורה ונפרעת בלא שבוע' ואתא ר''ש למימר לא תפרע אלא בשבועה:
אינה תובעת כתובתה. דמסקנא דמילתיה למאי תנייה ולאפוקי ממאן:
אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא: לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּמַחְלוּקְתּוֹ.
Traduction
Rather, Rav Pappa said that Rabbi Shimon is not referring to that mishna. His opinion is to the exclusion of Rabbi Eliezer and those who dispute him (86b), all of whom agree that the woman can be compelled to take an oath that she did not appropriate anything from her husband’s property. The Rabbis hold that she can be compelled to take an oath only if she was appointed steward, whereas Rabbi Eliezer holds that she can always be compelled to take an oath. Rabbi Shimon, who disagrees with both opinions, contends that the heirs can administer an oath to her only when she comes to collect her marriage contract, at which point they can administer an oath about other matters, including the work done with her spindle. However, if she does not claim her marriage contract, they cannot administer an oath to her even with regard to her work as steward or storekeeper.
Rachi non traduit
אלא אמר רב פפא לאפוקי מדר''א ומחלוקתו. כלומר לא תימא ר''ש אכתב לה נדר ושבועה לחוד פליג אלא אכולי מלתא דר''א ובני מחלוקתו פליג ארישא וסיפא שמעינהו דקאמרי ר''א ורבנן משביעה כ''ז שירצה שבועת אפוטרופיא היכא דלא פטרה מן הנדר ומן השבועה ואפילו שלא בשעת תביעת כתובתה ואם פטרה מן השבועה אפילו יורשין אין משביעין אותה כשנפרעת מהם כדקתני נדר ושבועה אין לי ליורשי כו' ואתא ר''ש למימר כל זמן שתובעת כתובתה יורשין משביעין אותה ואפילו כתב לה נדר ושבועה אין ליורשי עליך כאבא שאול אינה תובעת כתובתה אין היורשין משביעין על אפוטרופיא שבחיי בעלה ואפי' לא פטרה מן השבועה דלית ליה דר''א ומחלוקתו דאמרי משביעה כל זמן שירצה:
Tossefoth non traduit
ורבא אמר רב נחמן אפילו בע''ח. ופסק ר''ח דמעשים בכל יום שאין מוכרים שלא בפניו לבע''ח ולית דחש להא דר''נ דאמר אפילו בבעל חוב ואע''ג דמקשי מינה בערכין פרק שום היתומים (ערכין דף כב.) ואי חיישת לשובר התם נמי לגבי הא דאמר ר''נ לחוש לשובר ומשני התם טעמא שלא יהא כל אחד ואחד נוטל כו' נראה דסתם הש''ס קיי''ל הכי מכל מקום כיון דמעשים בכל יום סמכו למה דדחינן בירושלמי דמתמה וכי נפרעין לאדם שלא בפניו אמר רבי ירמיה כשריבית אוכלת כו' ואיכא נמי בירושלמי דמודו בין אמוראי דבבל בין אמוראי דארץ ישראל דמשלחין בתריה ג' איגרי אי אתי הא טבאות ואי לא מחליטינן לנכסיה. פירוש ר''ח:

לאפוקי מדר''א ומחלוקתו. והשתא אית לן למימר דהאי דנקט אין היורשין משביעין אותה לאו דוקא דהוא הדין הוא עצמו דהואיל ובאפוטרופסות דחיי בעלה מיירי מה חילוק איכא ואיידי דנקט ברישא דמילתא תובעת כתובת' יורשין משביעין אותה דהתם יורשים דוקא תנא נמי סיפא יורשין ומעשה בא לפני ר''ת באשה שהושיבה בעלה חנוונית ומינה אפוטרופיא והיתה נושאת ונותנת הרבה מעות בבית ואומרת לבעלה שאינן שלה ולא השביעה בחיי בעלה דכיון דאוקמינן כל זמן שתובעת כתובתה דקאמר ר''ש כאבא שאול בן אימא מרים ובהא פסקינן לעיל (כתובות דף פז.) הלכה כאבא שאול ואם כן הלכתא נמי בכולה מילתא כר''ש דקמסיים אינה תובעת כתובתה אין היורשין משביעין אותה אפילו הושיבה חנוונית או מינה אפוטרופסית דלית לן למימר דהלכתא כוותיה בחדא ובאידך לא אלא היכא דמפרש לן הש''ס בהדיא וא''ת לעיל דפסקינן כאבא שאול א''כ לפסוק כר''ש דשמעי' מיניה תרתי וי''ל משום דלא קים לן בהדיא ר''ש כאבא שאול דאיכא לפרושי כאינך אמוראי דלעיל ור''ח פסק כר''ש וז''ל וקי''ל כר''ש הלכך התובעת כתובתה יורשין משביעין אותה על כל דבר שהיה בידה אפי' בחיי בעלה משביעין אותה ואם אינה תובעת כתובתה אין משביעין אותה אלא ע''י טענת ברי והני כולהו דבעי לאוקמי ר''ש כוותיה כגון אבא שאול בן אימא מרים ואבא שאול וחנן הלכתא כותייהו:
מַתְנִי' הוֹצִיאָה גֵּט וְאֵין עִמּוֹ כְּתוּבָּה —
Traduction
MISHNA: In a case where a woman produced a bill of divorce and it was unaccompanied by a marriage contract, and she demands that her husband pay her marriage contract,
Rachi non traduit
מתני' הוציאה גט ואין עמו כתובה. קס''ד באומרת אבד שטר כתובתי:
Tossefoth non traduit
הוציאה גט ואין עמו כתובה. בפ''ק דב''מ (דף יז. ושם) אמר ר' יוחנן הטוען אחר מעשה בית דין לא אמר כלום פי' בין במנה ומאתים בין במזון האשה והבנות ואפילו במקום שכותבין כתובה ולא נקיטא כתובה אינו נאמן לומר פרעתי ורבי יוחנן לטעמיה דאית ליה בפרק גט פשוט (ב''ב דף קעא:) דכותבין שובר אבל למ''ד אין כותבין שובר אפי' אית ליה דלא אמר כלום מ''מ במקום שכותבין כתובה אין חייב לפרוע עד שתחזיר לו הכתובה דכיון דבמה שנשאר שטר כתובה בידה יכול לבא לידי הפסד שתתבע כתובתה בב''ד אחר ואילו לא ישאר שטר כתובתה בידה נהי דאינו נאמן לומר פרעתי הכל דהא לא אמר כלום מ''מ יהא נאמן לומר פרעתי מנה מיגו דאי בעי אמר אלמנה נשאתיך אם אין לה עדי הינומא אבל עתה שכתובתה בידה יפסיד [והא דבעי רבי יוחנן לקמן בפ' אלמנה (כתובות דף צו.) יתומים אומרים נתננו והיא אומרת לא נטלתי על מי להביא ראיה היינו במזונות שעברו אבל בלהבא פשיטא דעל יתומים להביא ראיה דהטוען אחר מעשה ב''ד לא אמר כלום] אבל אין לומר דנפקא מינה נמי במה שתחזיר לו הכתובה שאם יבא עמה למקום שאין מכירין שהיא אשתו יהא נאמן לומר פרעתי הכל במיגו דאי בעי אמר אין את אשתי דהא אפי' ישאר שטר כתובה בידה יהא נאמן שם לומר פרעתי הכל במיגו דאי בעי אמר לא גרשתיך דהא אין שם עדי גרושין כיון דאין מכירין כלל אם היא אשתו והכי מפרשינן מתני' אליבא דרבי יוחנן הוציאה גט ואין עמו כתובה לאו דוקא גט אלא כלומר עדי גט גובה כתובתה דהא אינו נאמן לומר פרעתי וגם אינו יכול לומר לא אפרע עד שתחזיר הכתובה אע''פ שיכול לבא לידי הפסד דהא סבר דכותבין שובר כתובה ואין עמה גט פירוש עדי הגט היא אומרת אבד גטי שהלכו להם העדים והוא אומר שכבר פרע והיה לו שובר שלא תגבה פעם אחרת ונפסד נאמן במיגו דאי בעי אמר לא גרשתיך ומיגו טוב הוא כמו שנפרש בגמרא וכן בע''ח שטוען פרוזבול היה לי ואבד וזה מודה שכך הוא אלא שפרעו נאמן במיגו דאי בעי אמר לא היה לך פרוזבול והשמיטה שביעית רשב''ג אומר מן הסכנה ואילך אשה גובה שלא בגט פי' שלא בגט שלא בעדי הגט הואיל ואי אפשר לה להביא עדי גירושין וא''ת ותיקשי לרבי יוחנן במאי גביא כיון דליכא עדי גרושין ליהמניה במיגו דאי בעי אמר לא גירשתיך כדפריך בגמ' לרב אי דליכא עדי גירושין במאי גביא וי''ל דלר''י דאמר דאלמוה רבנן לכח האשה דאף קודם סכנה אין נאמן לומר פרעתי אין תימא דאלמוה לאחר הסכנה כיון דמודה דאין נאמן לומר פרעתי אע''ג דאית ליה מיגו אבל לרב דלא אלמוה פריך שפיר ולשמואל דאית ליה אין כותבין שובר ומוקי מתני' במקום שאין כותבין כתובה או במקום שכותבין והביאה ראיה שלא כתב לה הכי פירושא דמתני' הוציאה גט היינו גט ממש אבל בעדי הגט גרידא לא גביא אע''פ שאין נאמן לומר פרעתי לכ''ע במקום שאין כותבין כתובה מ''מ לא יפרע עד שתחזיר לו הגט ותקרע כיון שיכול לבא לידי הפסד אם ישאר הגט שלם בידה דלמחר תגבה פעם שנית ולא יוכל לומר לא גירשתיך וגם לא יוכל לומר פרעתי וכי תימא יכתבו שובר הא סבר דאין כותבין שובר אי נמי אי שמואל לית ליה דרבי יוחנן דאמר לא אמר כלום אם לא תוציא הגט ממש יהא נאמן לומר פרעתי אפילו במקום שאין כותבין דגט הוי במקום כתובה דהכי הוי בעי למימר אביי התם בפ''ק דב''מ (דף יז:

ושם) כתובה ואין עמה גט היא אומרת אבד גיטי ולא נקרע והוא אומר אבד שוברי שכבר גבתה כתובתה בגט ונקרע והיה לי שובר שלא תחזור ותגבה בעידי מיתה כשתתאלמן וה''ה שהיה יכול לטעון שלא פרע לה עדיין מ''מ יכול לומר לא אפרע עד שתחזיר הגט ויקרענו ומן הסכנה ואילך אשה גובה שלא בגט רק שיש עידי גירושין דליכא מיגו ולהכי לא פריך בגמרא אלא לרב אבל לשמואל דמיירי בדאיכא עידי גרושין אתי ליה שפיר וה''נ הוי פי' דמתני' מעיקרא לאביי בפ''ק דב''מ (שם) ולבסוף מסיק כר' יוחנן ומוקי לה במקום שכותבין ומפרש כמו שפירשתי אליבא דרבי יוחנן דהוציאה גט היינו עידי גט וא''ת והא בפרק גט פשוט (ב''ב דף קעא: ושם) משמע דסבר אביי דאין כותבין שובר דקאמר אביי אבד שוברו של זה יאכל הלה וחדי וא''כ אמאי גובה כתובתה והא יכול לבא לידי הפסד ע''י מה שנשאר גט וכתובה בידה כדפרי' וי''ל דאביי יעמיד כגון שיש עדים שנשרפה הכתובה [וניחא ליה טפי לאוקמי במקום שכותבין ונשרפה מלאוקמי במקום שאין כותבין מדקתני כתובה ואין עמה גט דנ''ל דוחק בדכתב לה איהו ושינה המנהג] ולהכי גביא שפיר בעידי הגט גרידא ואע''פ שהגט נשאר בידה היינו לא אפשר וכתבינן שובר דמצי אמרה בעינא לאינסובי ביה ולית ליה לאביי דקרעינן ליה וכתבינן אגביה כו' כדאמר התם א''נ בתר דשמעה מרבא ושני ליה אין עבד לוה לאיש מלוה קבלה וסברה דכותבין שובר והא דתנן בסוטה (דף ז: ושם) אמרה טמאה אני שוברת כתובתה ויוצאת ואמר בגמרא ש''מ כותבין שובר אמר אביי תני מקרעינן לא משום דאית ליה לאביי דאין כותבין שובר אלא דדחי דמהא ליכא למשמע מינה תדע דהא רבא דאית ליה בהדיא בפרק גט פשוט (ב''ב קעא:) דכותבין שובר דחי נמי התם בסוטה ומוקי לה במקום שאין כותבין כתובה [ואההיא סוגיא דהתם קשה דמאי פריך ש''מ כותבין שובר התם ע''כ הוא צריך לשובר שאינו פורע לה כלום שהרי הפסידה כתובתה וא''א לדוחקה שתחזירו וי''ל דהתם דייק מדקתני שוברת ולא קתני יוצאת בלא כתובה מכלל דבעלמא כותבין]:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source